הבנה מרחבית של מקור מחלת ארדהיים-צ'סטר והסביבה המיקרוסקופית של הנגעים

ד"ר אגל קוודראייטה

ד"ר אגל קוודראיטה (מכון קרולינסקה, סולנה, שבדיה)

שנת הענקת הפרס: 2012
סכום:  50,000 דולר

ד"ר אגל קוודראייטה היא עמיתת פוסט-דוקטורט במחלקה לפתולוגיה ואבחון סרטן בבית החולים האוניברסיטאי קארולינסקה – היחידה לנוירוביולוגיה מולקולרית בשטוקהולם, שבדיה. ד"ר קוודראייטה זכתה בפרס "חוקר בתחילת דרכו" בסך $50,000 לצורך ביצוע המחקר הבנה מרחבית של מקור מחלת ארדהיים-צ'סטר והסביבה המיקרו-רקמתית של הנגעים.

דו"ח סופי (דצמבר 2025)

המטרה העיקרית של פרויקט זה הייתה להשיג הבנה מעמיקה יותר של ההטרוגניות התאית והמולקולרית של מחלת ארדהיים-צ'סטר (ECD) והקשר שלה לסביבה המיקרו-סביבתית של הנגעים ברקמות הנפגעות. דגש מיוחד הושם על מעורבות מערכת העצבים המרכזית (CNS) ועל המנגנונים התורמים לניוון עצבי הקשור בהיסטיוציטוזיס, סיבוך קליני מרכזי שעבורו הידע ואפשרויות הטיפול נותרים מוגבלים. באמצעות טרנסקריפטומיקה מרחבית אינטגרטיבית, גנומיקה של תאים בודדים ופרוטאומיקה ממוקדת, השגנו תובנות חדשות לגבי האימונופתולוגיה של ECD, כולל תהליכים המתרחשים בתוך המוח, וזיהינו מועמדים מבטיחים לסמנים ביולוגיים שעשויים לאפשר גילוי מוקדם יותר של מחלות ניווניות של מערכת העצבים בפרקטיקה הקלינית.

הישגים והישגים

חומר ממטופלים, בחירת דגימות והקמת קבוצת מחקר: בשיתוף פעולה עם פרופ' הארוש, פרופ' אמיל, ד"ר שרלוט והנוירופתולוג ד"ר פלו, הקמנו קבוצת מחקר ייחודית של דגימות רקמות ממערכת העצבים המרכזית (CNS) ומהמערכת ההיקפית, שנלקחו ממטופלים הסובלים מ-ECD ומהפרעות היסטיוציטיות קשורות. בסך הכל: נבחרו 48 דגימות קפואות ממערכת העצבים המרכזית מחמישה חולי ECD ושני נבדקי ביקורת, המייצגות תפוצה אנטומית רחבה הכוללת את ההיפוקמפוס, האמיגדלה, המוח הקטן, גשר המוח, הגרעין הזנבי, התלמוס ונגעים קורטיקליים מרובים; שש דגימות קפואות נוספות נלקחו משלושה חולי ECD, משני חולי היסטיוציטוזיס של תאי לנגרהנס (LCH) ומחולה אחד במחלת רוזאי-דורפמן-דסטומבס (RDD), מה שסיפק חומר התייחסות יקר ערך.

הביופסיות ההיקפיות כללו עצם, עור, בלוטות לימפה ורקמה סביב-כלית — והן כיסו את האתרים הנגישים הנפוצים ביותר שבהם מתבטאת פעילות המחלה ב-ECD. חשוב לציין כי אצל שני חולים בוצעו ביופסיות תואמות של מערכת העצבים המרכזית ושל הרקמות ההיקפיות, דבר שאיפשר השוואה ישירה בין מיקרו-סביבות הרקמות.

כל הדגימות נבדקו על מנת לאתר מאפיינים קליניים, רדיולוגיים והיסטופתולוגיים, לרבות ביטוי סמני מקרופאגים, חדירת תאי חיסון ומצב המוטציות. נערך שיתוף פעולה במיקרוסקופיה בין בית החולים "פיטי-סלפטרייר" (Hôpital Pitié–Salpêtrière) ובית החולים "אמברואז-פרה" (Hôpital Ambroise-Paré) (הנסיעות מומנו על ידי מימון חיצוני, ולא על ידי ה-ECD Global Alliance). הדגימות שנבחרו בסופו של דבר נשלחו לשטוקהולם לצורך פרופיל מולקולרי מתקדם.

הישגים ספציפיים

מחקרנו חשף מסלולים אימונופתולוגיים שלא היו מוכרים עד כה, המעורבים בניוון עצבי הקשור להיסטיוציטוזיס, והדגיש הפעלה בולטת של מקרופאגים, הפרעה בוויסות מערכות קולטני הפיתיון, ותרומות הן ממערכת החיסון המולדת והן ממערכת החיסון הנרכשת. יחד, ממצאים אלה מתווים מפת דרכים מכנית למחקרים עתידיים שמטרתם להבהיר את האימונוביולוגיה של הפרעות היסטיוציטיות. במקביל, זיהינו מספר מועמדים מבטיחים לסמנים ביולוגיים, שרמותיהם גבוהות באופן עקבי בחולים עם תופעות נוירודגנרטיביות של היסטיוציטוזיס. ראוי לציין כי הבחנו בריכוזים מוגברים של השרשרת הקלה של הנוירופילמנט (NFL) בחולים עם ECD והיסטיוציטוזות אחרות, אשר פיתחו מחלה ניוונית של מערכת העצבים, לרבות אנשים שקיבלו טיפול במעכבי BRAF/MEK. תוצאות אלו מצביעות על כך שנזק נוירו-אקסונלי מתמשך עלול להימשך למרות עיכוב ממוקד של מסלול ה-MAPK. דוח מקיף על ממצאים אלה יוצג במאמר שלנו, “Targeted Proteomics Reveals Histiocytosis-Associated Neurodegeneration Signatures” (Kvedaraite et al., בהכנה).

המשמעות והתחזית לעתיד

Collectively, our findings open new translational avenues for scientists working in the field of histiocytosis, demonstrating that current treatments, although life-saving, may be insufficient to prevent or reverse CNS complications such as neurodegenerative disease. The identification of robust biomarker candidates provides an opportunity for clinicians to detect neurological involvement earlier and to monitor disease progression with greater precision. Moreover, the immunopathological insights generated by this work highlight specific macrophage signaling pathways and immune circuits that could be targeted by next-generation therapeutic strategies. These discoveries may ultimately support the development of novel immunomodulatory or pathway-specific interventions designed to mitigate neuroinflammation and neurodegeneration in ECD and related histiocytic disorders.